top of page
Hagit Shvartzbard

חמישה אנשים בתוך בית

כמעט שנה שכולנו כמעט בכל יום ביחד 24/7.

אף פעם לא חוויתי תקופה כ"כ ארוכה שאנחנו הרבה ביחד, הביחד מביא איתו אינטנסיביות בקשר המשפחתי, הזוגי וגם העסקי. מכיוון שהמון דברים משתנים ועוד ישתנו לנו בתוך התא המשפחתי לקח לי קצת זמן להבין שהתפקיד שלי כרגע הוא לייצר גמישות.


כשהבנתי זאת לא ידעתי מאיפה להתחיל, האי-וודאות שיתקה אותי, ראיתי שהשיתוק שלי גורם לסוג של כאוס בתוך התא המשפחתי ופשוט החלטתי לקום ולייצר עשייה. הרי גם בתוך האי ודאות יש לי הזדמנות ליצור עוגנים שמטיבים איתי ועם בני משפחתי – וזה התפקיד שלקחתי על עצמי.


זה התחיל קודם כל מההבנה שאני צריכה לקבל את השינויים המתרחשים מסביב: גם קורונה, גם שלושה מתבגרים בתוך בית, וגם עסק משותק, הבנתי שאין לי אפשרות להילחם בזה ופשוט כרגע לקבל וללמוד את השינויים.


אחד השינויים המהותיים עבורי היה לתת לבן זוגי את המקום שלו בתוך הבית, הרי זה בית שהוא גם שלו. כמי שאינו רגיל להיות נוכח בחיינו כ"כ הרבה שעות ביום, פתאום הקורונה מביאה אותו אלינו ואני לומדת להכיר בו צדדים נוספים. בשגרה שלי אני המובילה את הבית, וקיים בי רצון להמשיך ולהוביל ללא הפרעות ומה עכשיו? יש כאן מישהו שנכנס לתוך הטריטוריה שלי, ואני צריכה ללמוד לאפשר לו להיות בבית, לא קל לשחרר את השליטה במקום שאני טובה בו, מכירה אותו היטב, יודעת מה סדר יום, ואצלו הסדר הוא שונה. הוא איש של בוקר, הוא אוהב לקום מאוד מוקדם בבוקר וישר להתחיל ליצור במטבח, אצלי החיים מתנהלים הרבה יותר לאט, זה עורר בי כעס, וחרדה. לא מספיק הקורונה בחוץ עכשיו גם אין לי את המרחב שלי בבית. לקח לי הרבה זמן לשאול את עצמי, בכנות גמורה, האם זה שאני לא מרפה מהדומיננטיות שלי בבית לא פוגע בי, בבן זוגי, וגם בזוגיות שלי.


בנוסף, הייתי בתחושה של לחץ והלחץ גרם לי לפחד, ותסכול הילדים לא הרגישו בנוח עם זה, והבנתי שאני צריכה להרחיב את גבולות החשיבה שלי, לשנות את ההתנהלות שלי כי להיות בתחושות הללו לא עושה לי טוב, וגם לא לבני הבית הרי לא הכל שחור או לבן יש הרבה אפור.

הבחירה באפור אפשרה לי לבחור בגמישות



ויתרתי על הפחד והלחץ והסתכלתי על התקופה כהזדמנות לשינוי.

הבנתי שהשינוי בי משרה בטחון, בחנתי מחדש את העסק שלנו וביחד עם בן זוגי החלטנו לנסות דרכים חדשות לפתור את הבעיות ולבחון את האפשרויות העומדות בפנינו.





מהתקופה הזו למדתי שלהיות גמישים לא אומר שצריכים תמיד לוותר, אלא למצוא את דרך האמצע שמיטיבה עם כולם.

הבחירה בלהיות יותר גמישה וסבלנית, ופחות מקובעת אפשרה לי להפנות את תשומת הלב פנימה, ולהסתכל אחרת על הדברים.


Коментарі


אין עדיין תגים.
bottom of page